בלב מלא הלם ויגון אני מודיעה על מותו בטרם עת של אבי האהוב, החכם, הטוב והיקר באדם, חיים אבירם, אחרי קרב אכזרי במחלת ריאות נדירה. אבא מותיר אחריו את אהבת חייו—יעל אמי—אותי, את אישי צ׳אד, את נכדו האהוב ריו, אחיו נוני ואחותו אסתר, את גיסיו המסורים מיכל ועודד, אחיינים, מאות חברים יקרים ועמיתים מכל העולם, ודורות רבים של תלמידים מעריצים. אבא יקר לנו מפז ואנו שבורי לב. הלווייתו של אבא תתקיים בבית העלמין האזרחי ״מנוחה נכונה״ בקרית טבעון ביום שני ה-12 ביוני בשעה שש בערב. לא נערוך שבעה ואנו מבקשות להימנע מביקורי תנחומים.

It is with a heart full of shock and grief that I announce the untimely death of my beloved, wise, good, and precious father, Haim Aviram, after a brutal battle with a rare lung disease. Father leaves behind the love of his life – my mother Yael – me, my spouse Chad, our son and his beloved grandson Rio, his brother Nuni and sister Esther, his devoted brother- and sister-in-law Michal and Oded, his nephews, hundreds of dear friends and colleagues from all over the world, and many generations of adoring students. Dad was a very special, one-of-a-kind man, and we are heartbroken. The funeral will be held at the civilian-secular cemetery Menucha Nechona in Kiryat Tivon on Monday, June 12, at 6pm. We will hold no shiv’a and we ask for no condolence visits.

קיבלתי שיחה מהרופאה של אבא. הוא נדבק בזיהום נוסף והם מתקשים להילחם בזיהום. הרופאה עודדה אותי להגיע, כך שאעלה על הטיסה הראשונה הערב ואגיע ביום ה׳ בערב. אם אתם בישראל, אפשר למצוא אותי בווטסאפ ע״פ הטלפון האמריקאי שלי

I got a call from my dad’s doctor. Dad caught yet another serious infection and the doctors are having trouble fighting it. The doctor encouraged me to fly in, so I’m taking tonight’s flight.

Those of you in the U.S., perhaps you can help Chad and Rio with some tangible things? Like perhaps getting them a meal once in a while or being proactive about play dates for Rio so that Chad can catch his breath? Thank you very much.

כמה חברים הביעו דאגה וביקשו עדכון, אז הנה: עוברים עלינו ימים קשים במיוחד. אחרי מחשבה מרובה, קריאה מרובה והיוועצות ממושכת עם הרופאים החלטנו לאשר הכנסת צינור לקנה הנשימה של אבא דרך הגרון. לטווח הארוך זה יותר בטוח מהנשמה דרך הפה, אם כי הדיבור יהיה בלתי אפשרי לטווח הקצר ולא וודאי (וודאי קשה) לטווח הארוך. הניתוח עבר בהצלחה, אבל בנוסף למחלת הבסיס שלו אבא מתמודד עם שני זיהומים קשים ועם חיידק. זה תמיד סיכון בטיפול נמרץ ובמיוחד עבור אנשים שמחוברים לאקמו. אמא מעסה את ידיו וכפות רגליו של אבא, משוחחת אתו ומשמיעה לו מוסיקה. הכנתי לו רשימת שירים של ארבע שעות ובה כל שיר שזכור לי שאבא שר או אהב. אני אמשיך להוסיף שירים לרשימה ואם אתם זוכרים שיר שמתקשר לכם עם אבא, אנא פרטו בתגובות ואוסיף אותו. אני כעת בארה״ב עם בני הקטן וברגע שתיגמר שנת הלימודים אשוב לישראל אא״כ אמא ואבא ייזקקו לי קודם. לפני שהורדם, אבא בבירור אמר שהוא רוצה לחיות וביקש שנמשיך להילחם עבורו, כך שזה מה שאנו עושות. תודה שאתם אוהבים אותנו ושאכפת לכם.

Several people asked for an update, so here it is: it’s been a few rough days. After a lot of thinking and reading and a long consultation with the doctors, we agreed to have a tracheostomy–an insertion of a tube through Dad’s trachea. This should help him breathe better and has better long-term prospects, though it is invasive and will make speaking impossible in the short run and difficult in the long run. In addition, dad has picked up two blood infections and a bacterium, which is always a serious risk in the ICU and especially for someone on ECMO. Mom is massaging his hands and legs, talking to him, and playing music for him. I made a 4-hour playlist with every song I think Dad ever sang or loved and will continue to add to it. I am now in the U.S. with Rio and will fly back to Israel with him as soon as his school year ends, unless I’m needed sooner. Before he went to sleep Dad made it clear that he did not want to die and wanted us to fight for him, so that’s what we’re doing. Thank you for caring about us.

אין לנו חדשות מאז שאבא קיבל את מנות חלבוני הדם המרוכזים. הוא קיבל את התרופה על פני ארבעה ימים והמנה הסתיימה לפני כשלושה ימים. קיווינו מאוד שזה יוביל לשיפור במצבו אך תמונת הריאות נותרה כשהיתה והרופאים לא מצליחים לגמול אותו מהאקמו. אבא מורדם ומונשם אבל מגיב לקולות אהובים ולמוסיקה מוכרת.

אני כעת בסן פרנסיסקו – לא ראיתי את ריו כבר שלושה שבועות והוא קטן מכדי להיות בלי אמא זמן כה רב. ברגע ששנת הלימודים שלו תבוא אל סופה, נטוס שנינו להיות עם אמא. עד שאשוב, מבקשת מאוד להיות טובים ותומכים באמא ככל האפשר.

We don’t have any new updates since the ivig was administered. It was a four-day dose and it ended about three days ago. We were hoping to see improvement but, sadly, there’s no visible improvement to the lung damage picture, nor have the doctors been able to successfully wean Dad off the Ecmo. Things are pretty much the way they were.

I’m in the US now – I hadn’t seen Rio for three weeks and he’s still very young to be without me for so long. But I’ll return to Israel as soon as his school year ends. In the meantime, good ways to help and support my mom might be to visit my dad and text her ahead of time, so that she can occasionally get some rest in the evenings. Visiting hours in the ICU are 1-2pm and 6-7pm. Dad is intubated and asleep, but he can hear you when you talk to him and he registers emotion when he hears a favorite voice or piece of music.

One of dad’s biopsy tests came out positive for a rare lung disease called BOOP. BOOP is treated with steroids, which dad is receiving, but his body is not responding to them as everyone hopes. The doctors woke dad up and, for a few days, he saw and heard us and even communicated with his hands and fingers, but he suffered great pain and had serious trouble breathing, so they had to put him to sleep and intubate again. Today the doctors will begin to treat dad with ivig, which is a transfusion of concentrated blood proteins from thousands of blood donations, in an attempt to depress a possibly overly active immune system that might be standing in the way of the steroids. These are very difficult and scary days for us, but we’re at least relieved that he is suffering less now that he’s asleep again.