רופאי הטיפול הנמרץ החליטו אתמול לנסות ולהעיר את אבא ולראות אם הוא יכול לנשום בכוחות עצמו, אבל להשאיר אותו מחובר לאקמו כדי שהריאות שלו תוכלנה לנוח מהביופסיה. היום כשהיינו שם הוא החל כבר להתעורר – הוא מפלבל בעיניים ואפילו הניע את הזרוע פעמיים. תפקודי הריאה שלו נותרו כשהיו ומצבו יציב. גם בהמשך החיבור לאקמו יש סיכון, כך שהרופאים רוצים לנסות ולגמלו מזה.
בינתיים יש תשובה ראשונית מהביופסיה, שיצאה חיובית ל-bronchiolitis obliterans organizing pneumonia (BOOP). זו מחלת ריאות נדירה שיכולה להיגרם מכל מיני סיבות, אבל הרבה פעמים לא יודעים מה הסיבה. החדשות הטובות הן שאם זו אכן התמונה, זו מחלה ניתנת לריפוי. החדשות הפחות טובות הן שהריפוי הוא באמצעות סטרואידים ואבא לא מגיב להם מספיק טוב. ייתכן שזו לא התמונה המלאה, ובימים הקרובים אנו מקוות שתתקבלנה תשובות נוספות מהביופסיה.
אנחנו עדיין במצב מסוכן ומפחיד, אבל יש לנו קצת תקווה.