חברים אהובים: אני יודעת שרבים מכם אוהבים אותנו מאוד וגם את אבא הנפלא ורוצים לדעת מה קורה ופוחדים לשאול. אז לקחתי קצת זמן מהגיהנום שאנו נמצאים בו ואני כותבת תקציר של המצב נכון ליום שני, ה-15 במאי. אנא מכם, בלי שאלות נוספות בהודעות או בטלפון. מעריכות את הכוונות הטובות והאהבה הרבה אבל קשה לנו להתמודד עם לעדכן פרטנית מרוב הלם ויגון.
לאבא יש מחלה נשימתית שאנחנו לא יודעים מהי. הוא חלה לפני כשלושה שבועות ואושפז בבי״ח כרמל לפני כשבועיים. כל הבדיקות בכל הכיוונים – בקטריאלי, ויראלי, זיהומי – לא איתרו דבר וטובי המוחות בארץ ובעולם לא יודעים מה זה. לפני שתשאלו, הם שללו קורונה. מה שזה לא יהיה, זה התפשט לשתי הריאות במהירות. אבא הועבר לטיפול נמרץ ביום חמישי שעבר. לפני יומיים, בשבת בבוקר, המדדים שלו כבר היו מאוד נמוכים והוא מאוד התקשה בנשימה, ואז הרדימו את אבא והחלו להנשים אותו דרך צינור. הבוקר חיברוהו למכשיר אקמו, שהוא כעין ריאה מלאכותית, כדי להרוויח עוד זמן ולעשות עוד כמה בירורים. ייתכן אבל לא בטוח שהם ישקלו השתלת ריאות אבל אנחנו עוד לא יודעים מה הסיכויים, והסיכונים רבים מאוד.
אבא עדיין חי והצוות הרפואי אומר לנו שהוא יכול לשמוע אותנו. אנחנו מתרכזות בלעודד אותו ואני מקריאה לו מהספר שהוא ביקש לפני שנרדם – אייבנהו מאת סר וולטר סקוט. אנחנו משמיעות לו מסרים מאהוביו ומוסיקה שהוא אוהב. מותר להיות אתו שעתיים ביום, בין 1 ל-2 ובין 6 ל-7, אבל לעיתים זה לא מסתייע בגלל טיפולי חירום.
מה לא מועיל/מנחם: תיאוריות באספמיא, דיבורי ״הכל לטובה״ (גם מכיוון דת וגם מכיוון ניו אייג׳), טלפונים, בקשות שנעדכן אישית. האמינו לנו שטובי המוחות בארץ ובעולם כבר מעורבים בזה. אם אתם ממש לא מצליחים להתאפק, אנא דברו אתי ולא עם אמא, אבל מאוד מבקשת שתתאפקו.
מה מועיל: חיבוקים. הקשבה אוהבת אם התקשרנו אליכם. אם אני חושבת שאת/ה יכול/ה לעזור, אז אני אפנה
אישית, אין צורך לפנות אליי. המון תודה, יודעת שאתם אוהבים ומתכוונים לטוב.